|
ביקור בכפר עין ראפא – פינת חמד קסומה בלב המדינה!
תמיד כשאני עולה לעיר קודשנו ירושלים, כבר בתחילת העלייה בשער הגיא, ההרגשה הופכת לחגיגית משהו. הנסיעה בכביש למרגלות ההר, עם המבט על המדרונות הירוקים כל השנה והכביש המתפתל, כשהזיכרון ההיסטורי הוא סיפורי תש"ח, הלב אומר ירושלים.
בשלב כלשהו הכביש הופך למישור, המכונית מאיצה, עומס התנועה התמידי משתחרר משהו, ואז – שוב ירידה. ממש פה, משני צידי הכביש כפרים שכאילו יצאו מ"גלוית נוף" – שלושה כפרים פסטורליים עם מראה ים תיכוני נעים לעין ותמיד מסקרן.
הסקרנות הביאה אותי דווקא לכפר פחות ידוע מימין לכביש – עין ראפא. על הכפר הגדול אבו-ע'וש כבר נשפך מספיק דיו (בעיקר על החומוס....) . ואומרים שמי שמחפש – מוצא. עם השנים הזדמנו לי היכרויות עם מעט מתושבי הכפר ועליהם אני רוצה לספר לכם.
קודם כל במבואות הכפר שוכן לו פארק לאומי עין חמד השווה ביקור בעצמו. שרידים של מצודה ומעיין מים בליבו. כבר טוב.
אנו ניקח את הפנייה לכפר, נרד עם הכביש, נחצה את הגשר ונפנה שמאלה (כי ימינה נגיע לעין נאקובה). הכפר בתולי ובוסרי משהו. בכיכר הכפר שוכן מסגד יפה ממש על המעיין . כשיש שפע של מים הבריכה מלאה ונקייה. אימאם הכפר הצעיר והמשכיל שגילו פחות משלושים שמח לארח קבוצות במסגד ולדבר על השלום. כמובן שחייבים לתאם מראש!!!!!!!
נחנה את הרכבים בסמוך למסגד ונצעד ברגל לאורך העמק היפה שכולו נביעות קטנות וגינות ירק שופעות. בקצה המסלול בן כעשרים דקות נמצא את מעיין הניקבה עין לימן בו משתכשכים ילדי הכפר , נוער ישראלי ומדי פעם דתיים שבאים לטבול במי המעיין.
אז איפה האוכל, אתם שואלים? כי בכל טיול צריך שיהיה גם משהו טעים וזה מה שאנחנו זוכרים בדרך כלל...
אז ככה:
כיפייה ועאדל, זוג מקסים המתגורר בבית אבן בכפר, על צלע ההר עם כל הנוף היפה , פתחו את ביתם לאוכל ערבי אמיתי בתיאום מראש. ותאמינו לי – אוכל "מדויק" להפליא עם טעמים שלא מפסיקים להתגעגע אליהם עד הפעם הבאה....
ומקום חדש לגמרי שנושא איתו ניסיון קולינארי מכובד הוא המקום שפתחו מיכל ויעקוב בחצר ביתם. זוהי כבר ממש מסעדה הטובלת בגינה מופלאה ובבית מקסים שיעקוב בנה במו ידיו. הכל שם בעצם מעשה ידי הזוג המיוחד הזה. למסעדה קוראים "מג'דה" והיא נפתחה רק לפני מספר חודשים. שם בהחלט חייבים להזמין מקומות מראש !
שבעים ומרוצים נצא לנו מן הכפר חזרה לכביש מספר אחד אל הציביליזציה השוקקת והרועשת. |
