המטרה היא אזור היישובים גבעת – ישעיהו, שריגים – ליאון. לבאים מכיוון בית שמש: המשיכו מצומת האלה ישר דרומה, ופנו ימינה עם השילוט למצפה משואה. הכביש המסתורי עולה ומטפס כשמשני צידיו יערות עצי מחט, חורש ים תיכוני ירוק ועשיר, ושפע של צמחי תבלין המלבלבים כעת במלוא מרצם. ממש לפני העיקול האחרון בעלייה, כשמעלינו ומשמאלנו מתנשא מגדל התצפית של קק"ל, נרד מכביש האספלט ונעלה על שביל העפר המצויין מימיננו, וניסע איתו, עם השילוט לרמת אבישור בדרך פארק ראשית.

החדשות הטובות הןן,  שקק"ל ויערניה ביצעו שיפור מאד משמעותי בדרך, וחלקה אף מחופה אספלט. קצת מוזר לראות אספלט בלב הטבע, אבל המכוניות ונהגיהן מאד שמחים. הדרך עולה ומתפתלת ומובילה אותנו אל רמת אבישור היפהפייה הפרוסה כאילו אלוהים התכוון לבנות לו שדה תעופה קטן בין הגבעות. ואכן, במשך השבוע לעיתים מתאמן צה"ל במקום. לתשומת ליבכם.

הרמה משמשת כשטח מרעה לעדר הבקר של קיבוץ בית ניר הפסטוראלי, ובחורף היא אכן ירוקה כולה. מה פורח ברמה? פגשנו פה ושם את האירוס הלבן, צמח הדודאים בשיא פריחתו הסגולה המרהיבה, וראינו "הכנות" למרבדי כלניות ונוריות.השטח כולו מלא בעלי הנוריות והכלניות. הפרחים עוד נמים את שנת החורף. אני מניחה שבט"ו בשבט המשטח יהיה מרוצף באדום לוהב של כלניות.

הנוף הנשקף לכל הכיוונים הוא מרהיב: במזרח יישובי גוש עציון, ובמערב – מישור החוף בואכה מגדלי תל אביב. המושבים והקיבוצים פזורים בשטח כמו בגלוית נוף: בתים קטנים עם גגות אדומים. נוף רגוע ופסטורלי. אפשר כמובן להחנות את הרכבים על יד השביל, ולטייל לאורך השטח רגלית. בקצה הדרומי של הרמה שוכנת חורבת צורה, חווה עתיקה מן התקופה הביזנטית כנראה.

לאחר השיטוט ברגל, ירדנו עם הרכבים בכביש המקיף את הגבעות ויורד, עם שילוט צמוד, לכיוון בית גוברין. הכביש חדש, יש בו פיתולים מקסימים ונוף יפהפה עם טבע עשיר מאד.

מה באזור?

שקדיות פורחות לאורך כביש 38 בסמוך לכניסה למנזר בית ג'ימל

ולאורך הכביש המחבר בין שריגים – ליאון ומושב עגור. זהו כביש קצר, ובו מספר פיתולים גדול החוצה את פארק בריטניה ממזרח למערב.

שפע של יקבי בוטיק, אומנים ומבשלות בירה המארחות מטיילים בתיאום מראש. לפרטים נוספים

אוכל:

"משק יין הנס שטרנבך" בגבעת ישעיהו בתיאום מראש.

"קפה בשנייה" בקיבוץ בית ניר.

 בתחנת הדלק פז ממש בצומת האלה  YELLOW